עירקיבוץ

תושבי קיבוץ רעים העתיקו את חייהם מהקיבוץ לעיר. ממדשאות ירוקות למבני בטון, מרכיבת אופניים על שבילים מוכרים לרכיבה על כבישים רעועים, מבתים המחוברים לקרקע לבנייני קומות שכמעט נוגעים בשמיים. במשך שלושה חודשים, קבוצת נשים תושבות הקיבוץ, נפגשה ליצור אמנות מתוך החיים הנוכחים, מתוך האפשרות לדמיין עולם חדש. בכל מפגש הקבוצה נחשפה לטכניקות של אמנות, לחומרים שונים, לאמנים ולאמניות ומתוך הלמידה והמחקר יצרו עבודות אישיות המתחברות לכדי עולם פנימי אחד משותף.

דרך יצירת קולאז' התחברו רעיונות. באמצעות התעסקות בתחבושות גבס, גבס דנטלי, עיסות נייר, קאפה וסוגים שונים של פולימרים נוצרו פסלים של זכרונות. בשיטת הדפס עתיקה, ציאנוטייפ, נבחרו דמויות מהעבר והועתקו לתוך ההווה. ולבסוף, נוצרו עולמות אישיים. במהלך דוקומנטרי מלווה, המפגשים תועדו ומתוכם נוצרו צילומים התופסים רגעים אישיים, קטנים וגלויי לב. העבודות שנוצרו הן תהליכים בעבודה, הן הוצבו כאי של זכרונות, "טופ שוט" של עבר, הווה ועתיד. הקהל היה הארכיאולוג והיצירות הן העולם. במחקר ובמבט בוחן היתגלו הסיפורים, הסיטואציות, הזכרונות והסיפורים הדמיוניים.

ציר הזמן

תודות